תום הלב הנדרש ממי שמבקש להיות תובע ייצוגי במסגרת תביעה ייצוגית

משרד עו"ד נועם קוריס ושות' עוסק בהגנה מפני תביעות ייצוגיות לפי חוק הספאם (חוק דואר זבל).

תום הלב הנדרש ממי שמבקש להיות תובע ייצוגי במסגרת תביעה ייצוגית.

בתביעה הייצוגית בעניין עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (כאן) נקבע:

"עניינו של פסק דין זה ב- 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגיות, כל אחת מ- 17 הבקשות הוגשה בנפרד, וכנגד נתבעים שונים, ואולם  תכני 17 הבקשות זהים, והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם באי כוח מייצגים."

"הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת שנולדה מהבקשות: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה."

"בענייננו לא היו המבקשים זקוקים כלל לפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לדעת על קיומן של בקשות אחרות העוסקות באותו עניין, שהרי הם פעלו בשיתוף פעולה מלא בהנהגתם של עורכי הדין היו אלו שעמדו מאחורי כל הבקשות. למרות זאת, לא רק שהמבקשים לא פעלו לרכז את טענותיהם במסגרת הליך אחד, אלא שפעלו לביזור הבקשות, על דרך של הגשתם בהליכים נפרדים, על ידי מבקשים ובאי כוח שונים, ולפחות בשני בתי משפט. חמור מכך הם נמנעו מלכלול בבקשות הודעה בדבר קיומן של הבקשות הנוספות, ומלפרסם במועד את דבר קיום הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת בניגוד למתחייב מהוראות חוק תובענות ייצוגיות. תנאי מקדמי לכך שתינתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים כנגד משיבים שונים הוא שקיפות מלאה לכל אורך ההליך, החל מרגע הגשתו, שקיפות זו צריכה להתבטא הן ברישום מיידי של הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות והן בדיווח מפורט כבר בבקשה עצמה על כך שהוגשו בקשות נוספות באותו עניין. ללא שקיפות שכזו, נוהג מגיש בקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי בית המשפט והן כלפי המשיבים. חובת תום הלב הוחלה במשפטנו גם ביחס לשימוש בהליכי בית משפט ויושמה מאז במספר רב של פסקי דין. מעקרון יסוד על זה נגזר כיום גם האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. החובה לפעול בתום לב חלה, ואולי אף ביתר שאת, בכל הנוגע למבקשים לשמש כתובע מייצג וכבא כוח מייצג. בראש ובראשונה מוסבת חובת תום הלב של המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג כלפי הקבוצה אשר עניינה מופקד בידיהם. בין אם מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות ובין אם מכוח עקרונות כלליים של הדין הישראלי, חייבים המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג לפעול בתום לב כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. בגדר זה אסור להם להעלים מידע שחובתם לגלות לבית המשפט ולצד שכנגד, ואסור להם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, דרך הגשת הבקשות על ידי המבקשים ובאי הכוח המייצגים אינה עומדת בסטנדרטים אלו. שיטת הפעולה שאימצו, קרי הגשה מבוזרת של הליכים ללא השקיפות המתחייבת מכוח החוק, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, והסתרת מידע מבית המשפט ומהצד שכנגד. התנהלות זו עולה לפיכך לכדי חוסר תום לב דיוני חמור, שאיחוד התובענות אינו יכול לרפא, גם לאור מבחן מחמיר זה, המקרה הקיצוני דנן מחייב סילוק על הסף, בצירוף פסיקת הוצאות. השאלה אם מבקש צריך להקדים להגשת תובענה ייצוגית פניה למשיב אינה שאלה פשוטה, ולא ניתן לתת עליה תשובה אחידה. במקרה דנן, עיקר עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה. שנית, וחשוב מכך, המשיבים אינם יכולים במקרה שלפנינו לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם מצביעים. במילים אחרות, פניה מוקדמת עשויה הייתה להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה, והסיכון שתאפשר טיפול נקודתי בפונה בלבד נראה בלתי ממשי. במקרה בו עסקינן, כאשר אינטרס הקבוצה נוגע בעיקר להתנהגותו העתידית של המשיב, ופניה מוקדמת אינה מעוררת חשש כי היא תאפשר "נטרול ממוקד" של המתלונן, ראוי להטיל על אדם המבקש להגיש תובענה ייצוגית נטל לבצע פניה מוקדמת למשיב. דפוס פעולתם החוזר של המבקשים, שבא לידי ביטוי בהגשת מספר רב של תובענות ייצוגיות, מעיד עליהם כי ההימנעות השיטתית מלהקדים פניה לתביעה היא חלק משיטת פעולה, אשר תכליתה לשלול מהנתבעים הפוטנציאליים את האפשרות לתקן את דרכיהם, ולמנוע מהם לחמוק מרשת ההליכים המשפטיים שפרשו המבקשים. מבקש ובא כוח מייצג הפועל בשיטה זו נוהג בחוסר הגינות ובחוסר תום לב כלפי הנתבע הפוטנציאלי, ובצורה שאינה הולמת ואינה רצויה לטובת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. לפיכך אין זה ראוי לתת גושפנקא לבקשתו, וראוי לדחותה על הסף."

עוד על עו"ד נועם קוריס ושות' באינטרנט:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס