יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון


בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) בתפ"ח 24704-02-19 מיום 7.7.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת והובלת נשק, זאת על רקע אירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2018 ואשר במהלכו נורה למוות אדם ושניים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע ערכה משטרת ישראל חקירה, אשר במסגרתה פנתה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשם קבלת צווי האזנת סתר. בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, נדונות בקשות למתן צווים כאמור על ידי נשיא בית משפט המחוזי או סגנו. בענייננו, נדונו בקשות למתן צווי האזנת סתר בפני סגן הנשיאה זלוצ'ובר, וזאת בחודש נובמבר 2018.

עם פתיחת ההליך בעניינו של המערער בחודש פברואר 2019, נקבע ההליך להישמע בפני הרכב שופטים בראשותו של סגן הנשיאה זלוצ'ובר. בפתח הדיון שהתקיים ביום 25.2.2019, ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאור העובדה שפסק הוצאות אישיות נגד בא-כוח המערער בתיק אחר שהתנהל בפני הרכב בראשותו. הבקשה נדחתה על אתר, וערעור על החלטה זו לא הוגש. ביום 17.6.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאחר שמחומרי החקירה שהועברו לידיו באותה העת, לאחר הוצאת תעודת חיסיון בנוגע לחלק מהראיות בעניינו של המערער, עלה כי ראש ההרכב דן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר כאמור לעיל. ביום 7.7.2019 קיים ראש ההרכב דיון בבקשה ולאחר הפסקה דחה את הבקשה. בהחלטה ציין בית המשפט קמא כי אין בעצם חשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות ולמידע בלתי קבילים הקשורים לפרשה העומדת בפניו כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון האם השופט נחשף למסה קריטית של ראיות בלתי קבילות שבכוחן להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה דנן, כך צוין, מדובר בבקשות שטופלו על ידי ראש ההרכב כשבעה חודשים לפני הגשת בקשת הפסלות. עוד צוין כי בקשות למתן צווי האזנת סתר מטופלות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי נשיאת בית המשפט ושני סגניה לפי תורנות חודשית. במהלך חודש התורנות דן התורן בבקשות רבות ועל רקע זה ציין ראש ההרכב כי הוא "מתקשה לזכור דווקא את הצווים בהם מדובר", וכי רק לאחר קריאת החומר שצירף בא-כוח המערער נזכר שאכן נתן צווים להאזנת סתר בעניין החקירה, אך הוא אינו זוכר כמה צווים נתן ומה היו הראיות שעמדו בבסיס החלטותיו בעניין זה. עוד צוין כי כל הזכור לו הוא שמדובר "בחומר גולמי שהוצג בפניי באופן נקודתי לצורך מתן החלטה בבקשה למתן הצו ובוודאי לא ניתן לומר כי המדובר באותם מקרים נדירים ומיוחדים, במסגרתם הובא בפני חומר "כה מקיף ויסודי" או אותה "מסה קריטית" של ראיות שיש בה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אין גם בסיס לחשש שיהיה בחומר שהובא בפניי (אותו איני זוכר) כדי להשפיע על מסקנותיי במהלך שמיעת התיק". עוד צוין בהחלטה כי שניים מבעלי הסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר משמשים ראשי הרכבי פשעים חמורים ולפיכך "הימנעות שופטים אלה מלדון בבקשות לצווי האזנות סתר או מלשמש כראשי הרכבים – אינה מעשית". ראש ההרכב הוסיף וציין כי בית המשפט העליון הכיר באילוץ זה כתומך במסקנה לפיה אין לפסול את המותב במקרים דומים והפנה לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס בע"פ 6968/13 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2013) (להלן: עניין פלוני). לבסוף, ציין ראש ההרכב כי "לא רק שדעתי בנוגע לתיק זה או לנאשם לא נעולה אלא אין לי כל דעה, כי לא התחלנו בשמיעת הראיות".
מכאן הערעור שלפני בית משפט זה, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטת המערער, במהלך הדיון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נחשף ראש ההרכב באופן כמעט יומיומי ל"מסה קריטית" של חומר ראייתי ומודיעיני בעניינו של המערער, וזאת לפני חודשים ספורים בלבד. בנסיבות אלה, סבור המערער כי אין ספק בדבר קיומה של עילת פסלות. עוד נטען כי אין בעובדה שהסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נתונה לשלושה שופטים כדי להצדיק את החלטתו, שכן קיימים שופטים רבים נוספים אשר יכולים לדון בעניינו של המערער מבלי שאלה נחשפו כלל לחומר הראיות ולחומר המודיעיני אשר נחשף אליו ראש ההרכב. אשר להסתמכותו של בית המשפט קמא על פסק הדין בעניין פלוני, נטען כי מדובר בפסק דין שלא פורסם, ומשכך אין בידי המערער לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שנדון שם. לבסוף, צוין כי הדיון בעניינו של המערער טרם החל, ועל כן לא יגרם כל נזק מפסילתו של ראש ההרכב בשלב זה.
דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע לא אחת כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו (ראו: ע"פ 4368/19 האעמר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2019)). עוד נפסק כי אין לפסול מותב אך בשל העובדה שדן בעניינו של הנאשם בהליך אחר, דוגמת הליך מעצר, אף אם ראוי להימנע משיבוץ מותב הדן בהליך כזה כמותב הדן בהליך העיקרי (השוו: ע"פ 6998/18 וקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (7.11.2018)). השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). בנסיבות המקרה דנן, אינו סבור בית המשפט כי עלה בידי המערער להראות שאכן מדובר בחשיפת ראש ההרכב ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר מצדיקות את פסילתו. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, מדובר בשלושה צווים להאזנת סתר הנוגעים לגורמים שונים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במעמד צד אחד בין התאריכים 21.11.2018-18.11.2018, ואשר הסתיימו בהחלטות תמציתיות ביותר. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה שמדובר היה בחומר חקירה גולמי, שראש ההרכב אינו זוכר כלל את תוכנו ואשר הוצג לו באופן נקודתי, לא נמצא כי התקיימו במקרה זה התנאים שקבעה הפסיקה המצדיקים פסילה. כמו כן, העובדה ששופטים מעטים בלבד בכל מחוז מוסמכים על פי חוק לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר ובדרך כלל אלו הם גם שופטים אשר בשל בכירותם וניסיונם משמשים כראשי הרכבים, אכן יוצרת אילוץ שעליו כבר עמדנו וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי אין לפסול את המותב מלדון בהליך במקרה דנן (ראו: עניין פלוני, בפסקה 6).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 6 בספטמבר 2019

ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה וישב רק 6 שנים במאסר

ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה וישב רק 6 שנים במאסר
כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי לפיו הנאשם 1 בכתב האישום גייס את יתר הנאשמים לפעילות במסגרת חוליה אשר ביקשה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה המוצבים שם. לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים, ובה זיכה בית המשפט את המבקש ממרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והרשיע אותו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק וניסיון לנשיאת נשק ניתנה בימים האלו ההחלטה בדיון הנוסף בבית המשפט העליון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

בית המשפט העליון דן בבקשת לקיום דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בפסק דינו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה ח' מלצר, השופט נ' סולברג והשופט (בדימ') א' שהם) מיום 1.11.2018 בע"פ 8457/15 ובע"פ 592/16 אשר דחה את ערעור המבקש והותיר על כנה את הרשעתו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק, ניסיון לנשיאת נשק וקשירת קשר לפשע וכמו כן קיבל את ערעור המשיבה 4 (להלן: המשיבה) והרשיע אותו בעבירות של ניסיון שוד וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה.

רקע והליכים קודמים
נגד המבקש וארבעה נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים) הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 18.4.2013 ובו יוחסה להם שורה של עבירות ביטחוניות חמורות. בתמצית, על פי המתואר בכתב האישום, הנאשם 1 בכתב האישום (להלן: הנאשם 1) גייס את יתר הנאשמים לפעילות במסגרת חוליה אשר ביקשה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה המוצבים שם. ביום 13.7.2015, ניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים, ובה זיכה בית המשפט את המבקש ממרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והרשיע אותו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק וניסיון לנשיאת נשק (להלן: הכרעת הדין המקורית). המשיבה ערערה על הכרעת הדין לבית משפט זה, וביום 2.9.2015 התקבל הערעור בסוגיית התוספות הראייתיות באישומים השונים והוחלט על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מחודשת של סוגיה זו. ביום 17.11.2015 ניתנה הכרעת דינו המשלימה של בית המשפט המחוזי, ובה הורשע המבקש באותן עבירות שבהן הורשע בהכרעת הדין המקורית, וכן הורשע בעבירה נוספת של אימונים צבאיים אסורים וקשירת קשר לביצוע פשע. ביום 8.12.2014, ניתן גזר דינו המשלים של בית המשפט המחוזי לפיו הוטל על המבקש עונש מאסר בפועל של 32 חודשים ושישה ימים, אשר חפף את ימי מעצרו עד לאותו מועד – ומשמעותו הייתה למעשה שחרורו של המבקש באותו היום. כמו כן הוטל עליו מאסר מותנה כמפורט בגזר הדין.
על הכרעת הדין וגזר הדין ערערו המשיבה 1 מזה והמבקש מזה. בית המשפט (השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן) דחה את בקשת המשיבה למעצר המבקש עד להכרעה בערעור והורה כי הוא ישוחרר בתנאים כמפורט בהחלטה מיום 10.12.2015.
ביום 1.11.2018 דחה, כאמור, בית משפט  העליון את ערעור המבקש וקיבל באופן חלקי את ערעור המשיבה על זיכוי המבקש מעבירות של ניסיון שוד וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. כפועל היוצא מכך החמיר בית משפט זה בעונשו של המבקש וקבע כי הוא ירצה מאסר בפועל בן שש שנים בניכוי תקופת המאסר שאותה ריצה עד אותו מועד.
לבקשה שהוגשה עתה רלוונטית הרשעת המבקש בעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. בפסק הדין עמד בית המשפט בהרחבה על המסגרת הנורמטיבית המבססת הרשעה בעבירה של סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). סעיף זה קובע כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם", ובית המשפט התייחס למחלוקת הפרשנית אשר מצאה ביטוי בע"פ 11328/03 מדינת ישראל נ' כיאניה (28.9.2005) (להלן: עניין כיאניה) בין הנשיא דאז א' ברק ובין השופט א' א' לוי, באשר ליסוד העובדתי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה זו. הוטעם, כי השופט א' לוי סבר שהרכיב ההתנהגותי הנדרש בעבירה מתייחס לרוב ל"מעשים שחומרתם מופלגת, ואשר לא נועדו כדי לגרום לפגיעה או נזק נקודתיים, אלא נודעת להם מטרה רחבה וכוללת יותר – להביא לערעור עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". מנגד, עמדת הנשיא דאז א' ברק באותה פרשה הייתה כי התנהגות שעולה כדי "סיוע לאויב" היא אותה התנהגות "המשתלבת באופן מוחשי וקונקרטי בפעילותו של האויב, באופן שמבצעה מהווה, מבחינת סוג הפעילות ותוצאותיה, ידו הארוכה של האויב". בית המשפט בענייננו עמד על כך שהמחלוקת האמורה לא הוכרעה בעניין כיאניה (בקשה לקיים דיון נוסף בעניין נדחתה דנ"פ 9517/05 כיאניה נ' מדינת ישראל (11.12.2005)), ומבלי להכריע בין הגישות השונות הציע השופט (בדימ) א' שהם, שלושה מבחני עזר עיקריים אשר נועדו להבהיר מהם המעשים המקיימים את היסוד העובדתי של העבירה. מבחני עזר אלה נוגעים לאופי ההתארגנות, ככל שמדובר בהתארגנות ולא בפעילות של אדם בודד, ולמידת הבשלות שאליה הגיעה פעילותה של אותה התארגנות; לטיב ולהיקף הפעילות של ההתארגנות, תוך שימת לב לרמת התכנון, למידת הפירוט שלה ולאופי פעולות ההכנה שנעשו ולתוצאת הפעילות בשטח; וכן למידת חומרתם של המעשים שבוצעו. ביישום המבחנים הללו על ענייננו, הגיע בית המשפט למסקנה כי נותר ספק באשר לסיווג מעשיו של המבקש (ושל נאשמים נוספים שעניינם נדון יחדיו) כ"סיוע לאויב במלחמתו בישראל", וכי אף אין מדובר בניסיון לעבור עבירה זו.
עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעור המשיבה בנוגע לזיכוי המבקש מעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. נפסק כי המבקש היה הראשון שגויס על ידי הנאשם 1 לצורך ביצוע התכנית שעניינה גיוס 300 לוחמים לשם כיבוש הר הבית, וזאת הגם שהתכנית נותרה בגדר "תכנית כללית". עוד נקבע כי היה זה המבקש אשר הצהיר כי יפגיש בין הנאשם 1 לאנשים נוספים שיהיו מעוניינים ליטול חלק בביצוע התכנית. בנוסף, נקבע כי המבקש נכח בפגישות שהתקיימו בין חברי החוליה ואשר במסגרתן נקשר הקשר לביצוע הפיגוע בהר הבית, וכן היה שותף למרבית המעשים והפעילויות שבוצעו על ידי חברי החוליה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי המבקש היה חלק מן ה"מעגל הפנימי" של הפעילות העבריינית, והוא היה שותף לקשר הכללי לפעול לביצוע פיגוע נגד מתפללים יהודים בהר הבית; הוא פעל לגיוס חברים נוספים לחוליה; הוא השתתף באימונים צבאיים לצורך קידום התכנית; ניסה לפוצץ ביחד עם הנאשמים האחרים ואדם נוסף מטען צינור; ויצא עם נאשם נוסף לאתר שוטרים על מנת לחטוף את נשקם. על יסוד כל אלה, קבע בית המשפט כי השתכללה העבירה של קשירת הקשר, וכי בין המבקש לנאשמים האחרים נרקם רצון משותף לביצוע העבירה. באשר ליסוד הנפשי שבעבירה, נפסק כי הוכח שהמבקש התכוון להתקשר עם הנאשם 1, ובמסגרת ההתקשרות הוא ביקש להביא להגשמת המעשה האסור, בידיעה כי יש בכך כדי לסייע לאויב במלחמתו בישראל.
בפסק הדין הורה בית משפט העליון כי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר עליו ביום 26.11.2018, וביום 25.11.2018 קיבל בית המשפט (המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים נ' סולברג וא' שטיין) את בקשת המבקש לדחיית מועד התייצבותו ליום 17.12.2018.
הבקשה דנן
מכאן הבקשה שלפניי. לוז טענות המבקש הוא כי ככל שנקבע, ביישום מבחני העזר שנקבעו בפסק הדין, כי לא ניתן להרשיע אותו בעבירה של סיוע לאויב במלחמה או בניסיון לכך, אזי לא ניתן להרשיעו בעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה זו. נטען כי בשים לב למבחני העזר שקבע בית המשפט, לא היה מקום לבחון את התקיימות יסודות עבירת קשירת הקשר במנותק מאותם מבחנים. זאת, בפרט בשים לב לחומרה היתירה הנודעת לעבירת הסיוע לאויב במלחמה ולעבירה של קשירת קשר לביצועה. בצד זאת הוסף כי ביישום מבחני העזר שנקבעו בית המשפט לא בחן את מכלול ההיבטים של התכנית העבריינית שלה היה המבקש שותף וכי לאור התחולה הרחבה של עבירת קשירת הקשר יש לבחון את התקיימות היסוד העובדתי בענייננו באופן זהיר. לבסוף, מעלה המבקש השגות הנוגעות להחמרת עונשו והוא טוען כי בית המשפט עשה כן ללא הנמקה מספקת ובלי שנתן משקל למכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין.
המשיבה מצידה מתנגדת לקבלת הבקשה. היא סבורה כי פסק הדין אינו מגלה כל עילה לקיום דיון נוסף, וכי טענות המבקש נוגעות כולן ליישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין עבירת קשירת הקשר. הודגש, כי טענות מסוג זה אין מקומן בהליך של דיון נוסף. המשיבה מוסיפה וטוענת כי פסק הדין לא קבע כל הלכה חדשה, וכי בית המשפט נמנע במפורש מלהכריע במחלוקת שהתגלעה בין השופטים בעניין כיאניה. מכל מקום, כך מציינת המשיבה, אף לגופם של דברים לא נפלה כל טעות בפסק הדין ואין כל סתירה בין זיכויו של המבקש מעבירה של סיוע לאויב במלחמה ובין הרשעתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה זו. לבסוף נטען כי הטענות שמעלה המבקש לעניין העונש הן טענות ערעוריות ואין מקומן בהליך של דיון נוסף.
מועד התייצבותו של המבקש לריצוי יתרת העונש שנגזר עליו עוכב עד להכרעה בבקשה דנן (ראו החלטת העליון מיום 16.12.2018) 
עיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובה לה ובאתי לידי מסקנה כי דינה להידחות. פסק הדין קובע באופן מפורש כי אין הוא מכריע בין העמדות השונות בעניין כיאניה, ועיון בו מגלה כי אין בו כל חידוש לא כל שכן הלכה חשובה או קשה המצדיקה קיום דיון נוסף (השוו לדנ"פ 4488/18 רחמני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.6.2018) (להלן: עניין רחמני)). בצדק מציינת המשיבה כי טענותיו של המבקש נוגעות הלכה למעשה לאופן שבו יושמו המבחנים הפסיקתיים באשר להרשעה בעבירה של קשירת קשר ובפרט למשקל שניתן לצורך כך לנסיבות העובדתיות שהוכחו בעניינו של המבקש. זאת ועוד –אף אם נפלה טעות ביישום המבחנים במקרה דנן – ואינני קובעת כי כך הוא – טענות מסוג זה אין בהן כדי להקים עילה לקיום דיון נוסף (דנ"פ 1912/18 עלוש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (8.3.2018)). הטענות שהעלה המבקש לעניין העונש שנגזר עליו אף הן אינן מצדיקות היעתרות לבקשה (עניין רחמני, שם).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 25 ביולי 2019

בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט והתנועה לאיכות השלטון

בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט והתנועה לאיכות השלטון
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע בימים אלו בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניינו של השימוע המתקרב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמיד לדין את ראש הממשלה, בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות, וזאת בכפוף לשימוע. כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה ביום 28.2.2019. לאחר הבחירות לכנסת ה-21, שהתקיימו ביום 9.4.2019, העמיד היועץ המשפטי לממשלה את חומרי החקירה לרשות באי-כוחו של ראש הממשלה (עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה להשהות את מסירת חומרי החקירה עד לאחר הבחירות, נדחתה בבג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)). חומרי החקירה לא נאספו, ובמכתב מיום 15.4.2019 מסר בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל צור, כי טרם הוסדרה סוגיית שכר טרחת עורכי הדין, ולפיכך "אין בידנו ליטול על עצמנו את האחריות לניהול הליכי השימוע, על כל המשתמע מכך".

במכתב מיום 28.4.2019 השיב עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, כי סוגיית שכר הטרחה "אינה עומדת לפתחנו"; אין בה כדי להצדיק עיכוב בהעברת חומרי החקירה, או להשפיע על מועד קיום השימוע. לפיכך נתבקש עו"ד תל צור לתאם – עד ליום 10.5.2019 – מועד לקיום השימוע, שייערך לא יאוחר מיום 10.7.2019. לצד זאת הובהר, כי ככל שיבחר ראש הממשלה שלא לקיים את הליך השימוע, יקבל היועץ המשפטי לממשלה החלטה סופית בעניינו על סמך הראיות שלפניו.
ביום 7.5.2019 הודיע עו"ד תל צור כי ראש הממשלה עומד על קיום השימוע. כמו כן ציין, כי פרק הזמן עד למועד שנקבע לקיום השימוע, אף במנותק משאלת שכר הטרחה – קצר, בשים להיקף העצום של חומרי החקירה; "נדרשים בהערכה זהירה ומחמירה כ- 9-6 חודשים נוספים של עבודה אינטנסיבית" (ההדגשה במקור). ביום 10.5.2019 השיב עו"ד לימון למכתבו של עו"ד תל צור, וציין כי "הנכם רשאים לבקש בקשות שונות בקשר להליך השימוע ולמועדו, והדברים יישקלו לגופם בשים לב למכלול הנסיבות, כפי שנעשה על ידי התביעה הכללית כדבר שבשגרה, בקשר לתיקים אחרים שמתקבלת בהם החלטה לזמן חשוד לשימוע". ברם, לא ניתן לאחוז את המקל משני קצותיו – מחד גיסא לבקש לדחות את מועד השימוע, ומאידך גיסא להימנע מאיסוף חומרי החקירה. למכתב צורפה מדיה מגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה, וניתנה ארכה עד ליום 20.5.2019 לצורך תיאום מועד השימוע. ביום 12.5.2019 אישר עו"ד תל צור את קבלת המכתב ללא המדיה המגנטית, ומחה על הניסיון החד-צדדי להמציא למשרדו את חומרי החקירה, בטרם קיבל על עצמו אחריות להליך השימוע.
בסופו של דבר, ביום 14.5.2019, נאספה המדיה המגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה על-ידי בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד. ביום 20.5.2019 פנה עו"ד חדד ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי השימוע יתואם החל מיום 14.5.2020: "בשים לב להיקף החומר, ולפרקי הזמן הנדרשים לצורך הדפסת החומר, לימוד החומר, איתור החוסרים וגיבוש טיעונים לשימוע – אנו סבורים כי פרק הזמן שיידרש לנו כדי להיערך כראוי לשימוע עומד על 12 חודשים, זמן קצר יותר יפגע בהגנתו של ראש הממשלה". במכתב מפורט מיום 23.5.2019 השיב עו"ד לימון על מכתבו של עו"ד חדד. במכתבו עמד על תכליתו של הליך השימוע, וסקר בקצרה פסיקה רלבנטית של בית המשפט העליון. בתוך כך צוין עניינו של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהועמד לדין בפרשת 'הולילנד'. באותו עניין ניתנו 7 חודשי הערכות לקראת השימוע, הגם שמדובר היה בנסיבות יחודיות ומורכבות, "בתיק חקירה שהיקפו כמעט כפול מתיקי החקירה בהם עסקינן, ובשעה שהיה עסוק במקביל בניהול שני הליכים משפטיים אחרים". על רקע מכלול השיקולים והאינטרסים, בשים לב לכך שכתב החשדות הועבר לידי באי-כוחו של ראש הממשלה ביום 28.2.2019, ולנוכח העובדה שחומרי החקירה הועמדו לרשותם כבר ביום 10.4.2019 – החליט היועץ המשפטי לממשלה להעתר לבקשת הדחייה באופן חלקי, לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, ולקיימו בימים 2.10.2019 ו-3.10.2019.
העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, סבורה כי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורטה במכתבו של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 – בלתי-סבירה באופן קיצוני, ודינה – בטלות. לטענתה, התנהלותו של ראש הממשלה בעניין השימוע – בכלל זה אי-הסדרת סוגיית שכר טרחת עורכי-דינו; בקשותיו לדחיית מועד איסוף חומרי החקירה עד לאחר הבחירות לכנסת ה-21; והימנעותו מלאסוף את חומרי החקירה בהקדם האפשרי לאחר הבחירות – מעוררת ספק של ממש, האם עודנו עומד על זכותו לעריכת שימוע. לטענת העותרת, לו היה מדובר בחשוד 'מן השורה', סביר להניח שכבר היה ניצב בפני כתב אישום. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה, שברקע להתנהלותו של ראש הממשלה בעניין מועד השימוע, "מצויים ניסיונותיו וניסיונות מקורביו, לקדם חקיקה אשר תמנע את האפשרות להעמידו לדין" (סעיף 107 לעתירה). בהקשר זה צוינה הצעת החוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 20.5.2019. לטענת העותרת, יש רגליים לחשש כי לא רק לימוד חומר החקירה עומד בבסיס בקשותיו של ראש הממשלה לדחיית השימוע, אלא גם ניסיונות לקדם הליכי חקיקה שתכליתם למנוע את אפשרות העמדתו לדין.
בנסיבות אלו סבורה העותרת, כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, תוך חריגה מסד הזמנים שנקבע לכך בחוק, פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, ופוגעת 'באופן אנוש' באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובמערכת אכיפת החוק בפרט. לפיכך ביקשה, כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים את השימוע בעניינו של ראש הממשלה לאלתר, ולא יאוחר מיום 10.7.2019. בד בבד הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, המורה לכנסת "להימנע מכל דיון, הצבעה או אשרור של הצעת חוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019", עד לאחר קיום השימוע וקבלת החלטה סופית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של ראש הממשלה.
בתגובתו המקדמית טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בעניין קביעת מועד השימוע – "סוגיה פרוצדוראלית שהיא בלב שיקול הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים". לטענת היועץ המשפטי לממשלה, מכתבו המפורט של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 מדבר בעד עצמו, ומלמד כי ההחלטה על דחיית מועד השימוע ב-3 חודשים סבירה ביותר, "ומאזנת כיאות בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. בין שיקולים אלה נלקחו בחשבון היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק, ומן הצד השני נשקלו האינטרסים הציבוריים של אכיפת החוק וייעול ההליכים" (סעיף 37 לתגובה המקדמית; ההדגשות במקור). אשר לחשש מפני קידום הליכי חקיקה שיפגעו במלאכת אכיפת החוק נטען, כי שיקול זה לא היה בשום אופן חלק ממערך השיקולים שנבחנו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ביחס למועד עריכת השימוע. ההחלטה להעתר, באופן חלקי, לבקשת הדחייה, נבעה אך ורק משיקולים של היקף חומרי החקירה, בשים לב לפרקי הזמן שניתנו במקרים אחרים בעבר. להשלמת התמונה ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי ביום 4.6.2019, לאחר הגשת העתירה, פנה אליו בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד חדד, על רקע החלטת הכנסת ה-21 על התפזרותה, בבקשה לדחות את מועד השימוע למועד סביר לאחר קיום הבחירות לכנסת ה-22. ביום 6.6.2019 דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשתו של עו"ד חדד, וציין כי אין הצדקה בנסיבות העניין לשנות מן המועדים שנקבעו לקיום השימוע (כאמור, 2-3.10.2019). 
הכנסת הגישה את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים, וטענה כי אחת דינה להידחות – הן לנוכח הריסון הרב שיש לנהוג ביחס להתערבות בהליכי חקיקה; הן בשל העובדה שהסעד הזמני המבוקש אינו אלא סעד עיקרי-חוקתי, העומד בפני עצמו, ואינו תלוי במועד עריכת השימוע; הן משיקולים מעשיים, לאור התפזרותה של הכנסת, והמגבלות הקיימות על קידום חקיקה פרטית בתקופת פגרת בחירות.
העתירה, בעיקרה, מבוססת על הטענה לפיה ישנו חשש כי הארכה שניתנה לראש הממשלה על מנת להערך לשימוע בעניינו, תנוצל לצורך קידום הליכי חקיקה שמטרתם למנוע את העמדתו לדין. בינתיים, לאחר הגשת העתירה, החליטה הכנסת ה-21 על התפזרותה, באופן המשליך מטבע הדברים על אפשרות קידומם של הליכי חקיקה כאלה ואחרים (כפי שציינו גם היועץ המשפטי לממשלה והכנסת בתגובותיהם). מכל מקום, לא על כך נשליך יהבנו; דין העתירה להידחות על הסף, ללא קשר להתפזרותה של הכנסת ה-21, וזאת – בהעדר עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מאפשר לחשוד להציג את טענותיו לפני רשות התביעה, במסגרת הליך שימוע, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום (בג"ץ 6152/18 גרוסמן נ' משרד האוצר, פסקה 4 (12.11.2018)). עקרונות, כללים והנחיות לעניין תכליתו של הליך השימוע ויישומו בפועל, נקבעו במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3001 (51.015) – "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)". בניגוד לנטען בעתירה, הוראת סעיף 60א, כמו גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אינן מגדירות סד זמנים לקיום השימוע, ככל שמוחלט לקיימו בעל-פה.
במכתבו מיום 22.5.2019, פירט עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימון, את השיקולים הרלבנטיים שעמדו בבסיס החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעתר באופן חלקי לבקשת הדחייה – תכליתו של הליך השימוע (שאינו מהווה תחליף למשפט); היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק; והאינטרס הציבורי שבאכיפת החוק וייעול ההליכים. לאחר ששקל ואיזן, בא היועץ המשפטי לממשלה לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר למבוקש באופן חלקי, ולדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים. כפי שהדגיש היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו המקדמית, החלטתו-זו מיוסדת על טענות בא-כוחו של ראש הממשלה באשר להיקף חומרי החקירה, ועליהן בלבד. שאלת קידומו של הליך חקיקה כזה או אחר, שאינה ממין העניין, לא היתה בשום אופן חלק ממארג השיקולים. הנה כי כן, משנשקלו כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהעדר עילה מבוררת לעשות כן – אין הצדקה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה או לשנותה וכך קבע בג"ץ.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 3 במרץ 2019

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז פעם בעידן ברק אובמה, כמו כמו עכשיו בעידן דונלד טראמפ. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד 
נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא 
XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של 
נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona
)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עוד נועם קוריס

יום שישי, 22 בפברואר 2019

עו"ד נועם קוריס- מחזיק מניות ותיק ני"ע?

עו"ד נועם קוריס- מחזיק מניות ותיק ני"ע?
אם יש לך מניות וני"ע בבנק, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (mailto:kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.


לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.
פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.
החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.