מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן
| |
משה התקבל לעבודה כמתכנת בחברת הייטק, לאחר מכן החברה מעוניינת לשלוח אותו לעבודה בחו"ל ולצורך כך נחתם עמו הסכם, משה מכר את כל מטלטליו ובת זוגתו עזבה את עבודתה לצורך נסיעתם לחו"ל, ימים מספר לפני שעזבו את הארץ המעסיק מודיע למשה שהוא מבטל את ההסכם והוא נשאר בארץ, כתוצאה מכך לבת זוגתו אין עבודה, משה צריך לחפש דירה להשכרה בארץ שמחירה פי שנים, משה צריך לרכוש מטלטלים מחדש שיוצא לו הוצאות רבות, משה פונה למנהל החברה על הנזקים שנגרמו לו ומנהל החברה משיב לו שהכל היה בתום לב ללא כוונה ולצערו נאלץ להודיע לו הודעה זו, עם מי הדין? והאם מוטל על החברה לשלם פיצויים למשה?
מאיר סגל, (משרד עו"ד נועם קוריס) משיב:
כשמדובר בהפרת חוזה, הצד המקיים יכול לתבוע פיצוי מהצד המפר, המבוסס על ההפסד שנגרם לו בעקבות ההפרה.
ולכן כיוון שהחברה הפרה את ההסכם והיה ביניהם הסכם חתום הרי שהחברה חייבת לפצות את משה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.
ולפיכך חשוב שכל הדברים הללו יהיו מעוגנים בחוזה שבמידה וצד אחד יפר את החוזה הצד השני יפוצה, באם לא יהיה כתוב בחוזה הצד המפר יטען להגנתו לא נכתב בחוזה ולפיכך אין לי חיוב לשפותו מצד הדין.
רק השאלה שנשאלת האם החברה חייבת לפצות על כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך?
בדרך כלל חברות עורכות חוזה רילוקיישן ככל הסכם עבודה רגיל ולצורך כך בהסכם ישנו התייחסות למעביד ולעובד, לפיכך בן זוגו של העובד בד"כ אינו נכלל בחוזה עבודה, ולכן במקרה שיש הפרה ולא נכתב שמו של בן זוגו בחוזה הפגיעה שתהיה כתוצאה מההפרה על בן הזוג לא יחול על המעביד.
נקודה זו ממחישה לנו ביתר שאת את החשיבות שבהסכם רילוקיישן יש צורך להגן על בן הזוג במקרה של פיטורין וכיוצ"ב.
בנוסף יש לתת התייחסות גם לנושא הביטוחים והוויזות עבור בן הזוג מאחר ובן הזוג תלוי בעובד החברה וברגע שנפסק עבודתו של עובד החברה גם בן הזוג מאבד את ביטוחיו, לפיכך יש לעגן בחוזה את נושא הביטוחים ונושא הוויזות ושלא ימצאו את עצמם העובד ובן זוגו בארץ זרה מתמודדים עם שכ"ד ועם עלויות נוספות ללא עבודה.
יתירה מכך יש לערוך הסכם עבודה לתקופה קצובה לרילוקיישן, במדה והעובד יפוטר יחוייב המעביד לשלם לו את שכרו
ראיה לכך בע"ע 345/06 פרץ טסטה נ' אטיס אלקטרוניקה בע"מ (ניתן ביום 1.9.2009), נפסק כי כאשר מדובר בפיצוי על הפרת חוזה לתקופה קצובה, ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה, כאשר חישוב הפיצוי מבוסס על שכר ונלווים, בניכוי הסכומים שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה. במקרה שנידון בפסק הדין, יצרו הצדדים "הסכם לתקופה קצובה רבעוני", כאשר ככל שלא ניתנת הודעה על סיום העבודה לפחות שישה שבועות לפני תום הרבעון, תוקפו של הסכם העבודה מוארך אוטומטית עד לתום הרבעון הבא. משלא נתנה החברה למשה הודעה על סיום עבודה במועד שנקבע בהסכם, זכאי משה לפיצוי בסכום השווה לשכר בעד החודשים עד לתום הרבעון והתנאים הנלווים (פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה והפרשות לקרן השתלמות) בעד תקופה זו. כעקרון, היה מקום לקזז מסכום הפיצוי גם את הסכומים שהשתכר משה בחודשים אלו או את הסכומים שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה, לרבות דמי אבטלה. אולם, נטל ההוכחה כי משה לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק מוטל על החברה, אשר כלל לא העלה טענה זו ולא הוכיח מהם הסכומים שהמערער השתכר או יכול היה להשתכר.
בע"ב 3008/01 שלומית עמיחי נ. מדינת ישראל (ניתן ביום 2.11.2004), נפסק כי הפיצוי בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה הינו בגין הפסד כספי בלבד. במקרה שנידון בפסק הדין, לתובעת לא נגרם הפסד כספי, שכן מעסיקתה לשעבר המשיכה לשלם לה את משכורתה במשך מספר חודשים לאחר הפרת החוזה, ובנוסף היא החלה לעבוד במקום עבודה חדש ומשכורתה לא נפלה משיעור משכורתה הקודמת.
בתע"א 9134/06 ארז בהר נ' סטרטיגו בע"מ ואח' (ניתן ביום 17.2.2011 כב' השופט טננבוים), בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע, כי נוכח העובדה שבגין הצדדים סוכמה תקופת עבודה לתקופה קצובה בת שנתיים לפחות, פיטורי התובע, במועד שפוטר, מהווים הפרה של הסכם העסקה לתקופה קצובה. המסקנה המתבקשת לכאורה הינה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים כמו גם לפיצוי בגין ההפסד אשר נגרם לו בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה. עם זאת, בית הדין קבע כי דרך התנהלותו של התובע במהלך תקופת עבודתו באשר למילוי חובותיו כעובד כמו גם העיסוקים הפרטיים שלו מלמדים, כי התובע לא עמד בחובותיו כלפי הנתבעת. משכך, אין הנתבעים חייבים במלוא הפיצוי לתובע בעבור תקופת העבודה הנוספת מכוח הסכם העבודה. בנסיבות הענין קמה לנתבעים הגנת אשם תורם כנגד תביעתו של התובע.
לפיכך, במקרה המתואר לעיל הנזק שבו פוטר עובד הפיצוי שנגרם למשה הוא הפסד שכר עד לתום תקופת החוזה.
יצוין כי במקרה ובו הצד המפר את החוזה לתקופה קצובה הוא העובד, ולא המעביד, נראה כי המעביד יוכל לתבוע פיצוי מהעובד במידה ויוכל להוכיח כי עקב ההפרה נגרם לו נזק כספי, ושניתן לכימות, מעבר לרגיל, עקב עזיבתו הבלתי צפויה של העובד את מקום העבודה.
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד אודות עו"ד נועם קוריס: נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס | |
יום רביעי, 21 באוקטובר 2015
מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן...
יום חמישי, 15 באוקטובר 2015
מכתב תודה מעיריית אשדוד...
·
מאמרם מאת
עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עו"ד על משרד
עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
יום שני, 5 באוקטובר 2015
תום הלב הנדרש ממי שמבקש להיות תובע ייצוגי במסגרת תביעה ייצוגית
משרד עו"ד נועם קוריס ושות' עוסק בהגנה מפני תביעות ייצוגיות לפי חוק הספאם (חוק דואר זבל).
תום הלב הנדרש ממי שמבקש להיות תובע ייצוגי במסגרת תביעה ייצוגית.
בתביעה הייצוגית בעניין עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (כאן) נקבע:
"עניינו של פסק דין זה ב- 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגיות, כל אחת מ- 17 הבקשות הוגשה בנפרד, וכנגד נתבעים שונים, ואולם תכני 17 הבקשות זהים, והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם באי כוח מייצגים."
"הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת שנולדה מהבקשות: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה."
"בענייננו לא היו המבקשים זקוקים כלל לפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לדעת על קיומן של בקשות אחרות העוסקות באותו עניין, שהרי הם פעלו בשיתוף פעולה מלא בהנהגתם של עורכי הדין היו אלו שעמדו מאחורי כל הבקשות. למרות זאת, לא רק שהמבקשים לא פעלו לרכז את טענותיהם במסגרת הליך אחד, אלא שפעלו לביזור הבקשות, על דרך של הגשתם בהליכים נפרדים, על ידי מבקשים ובאי כוח שונים, ולפחות בשני בתי משפט. חמור מכך הם נמנעו מלכלול בבקשות הודעה בדבר קיומן של הבקשות הנוספות, ומלפרסם במועד את דבר קיום הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת בניגוד למתחייב מהוראות חוק תובענות ייצוגיות. תנאי מקדמי לכך שתינתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים כנגד משיבים שונים הוא שקיפות מלאה לכל אורך ההליך, החל מרגע הגשתו, שקיפות זו צריכה להתבטא הן ברישום מיידי של הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות והן בדיווח מפורט כבר בבקשה עצמה על כך שהוגשו בקשות נוספות באותו עניין. ללא שקיפות שכזו, נוהג מגיש בקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי בית המשפט והן כלפי המשיבים. חובת תום הלב הוחלה במשפטנו גם ביחס לשימוש בהליכי בית משפט ויושמה מאז במספר רב של פסקי דין. מעקרון יסוד על זה נגזר כיום גם האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. החובה לפעול בתום לב חלה, ואולי אף ביתר שאת, בכל הנוגע למבקשים לשמש כתובע מייצג וכבא כוח מייצג. בראש ובראשונה מוסבת חובת תום הלב של המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג כלפי הקבוצה אשר עניינה מופקד בידיהם. בין אם מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות ובין אם מכוח עקרונות כלליים של הדין הישראלי, חייבים המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג לפעול בתום לב כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. בגדר זה אסור להם להעלים מידע שחובתם לגלות לבית המשפט ולצד שכנגד, ואסור להם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, דרך הגשת הבקשות על ידי המבקשים ובאי הכוח המייצגים אינה עומדת בסטנדרטים אלו. שיטת הפעולה שאימצו, קרי הגשה מבוזרת של הליכים ללא השקיפות המתחייבת מכוח החוק, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, והסתרת מידע מבית המשפט ומהצד שכנגד. התנהלות זו עולה לפיכך לכדי חוסר תום לב דיוני חמור, שאיחוד התובענות אינו יכול לרפא, גם לאור מבחן מחמיר זה, המקרה הקיצוני דנן מחייב סילוק על הסף, בצירוף פסיקת הוצאות. השאלה אם מבקש צריך להקדים להגשת תובענה ייצוגית פניה למשיב אינה שאלה פשוטה, ולא ניתן לתת עליה תשובה אחידה. במקרה דנן, עיקר עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה. שנית, וחשוב מכך, המשיבים אינם יכולים במקרה שלפנינו לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם מצביעים. במילים אחרות, פניה מוקדמת עשויה הייתה להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה, והסיכון שתאפשר טיפול נקודתי בפונה בלבד נראה בלתי ממשי. במקרה בו עסקינן, כאשר אינטרס הקבוצה נוגע בעיקר להתנהגותו העתידית של המשיב, ופניה מוקדמת אינה מעוררת חשש כי היא תאפשר "נטרול ממוקד" של המתלונן, ראוי להטיל על אדם המבקש להגיש תובענה ייצוגית נטל לבצע פניה מוקדמת למשיב. דפוס פעולתם החוזר של המבקשים, שבא לידי ביטוי בהגשת מספר רב של תובענות ייצוגיות, מעיד עליהם כי ההימנעות השיטתית מלהקדים פניה לתביעה היא חלק משיטת פעולה, אשר תכליתה לשלול מהנתבעים הפוטנציאליים את האפשרות לתקן את דרכיהם, ולמנוע מהם לחמוק מרשת ההליכים המשפטיים שפרשו המבקשים. מבקש ובא כוח מייצג הפועל בשיטה זו נוהג בחוסר הגינות ובחוסר תום לב כלפי הנתבע הפוטנציאלי, ובצורה שאינה הולמת ואינה רצויה לטובת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. לפיכך אין זה ראוי לתת גושפנקא לבקשתו, וראוי לדחותה על הסף."
עוד על עו"ד נועם קוריס ושות' באינטרנט:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
הירשם ל-
תגובות (Atom)