יום רביעי, 23 בינואר 2019

עו"ד נועם קוריס – זייפו מסמכי לידה ולא יקבלו אזרחות ישראלית

עו"ד נועם קוריס –  זייפו מסמכי לידה ולא יקבלו אזרחות ישראלית
בעתירה שהוגשה לבג"צ ונדחתה ביקשו בני זוג אזרחי אוקראינה, כי תינתן להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). בקשתם נסמכה על הטענה כי עותר 1 (להלן: העותר) הוא בן לאם יהודיה ועותרת 2 (להלן: העותרת) היא אשתו.
 
העותרים נכנסו לישראל במהלך שנת 2014 והגישו בתחילה בקשות מקלט, אשר נסגרו בסופו של יום מחמת חוסר שיתוף פעולה מצידם. ביום 2.5.2016 הגיע העותר ללשכת רשות האוכלוסין וטען כי הוא יהודי. בהמשך, ביום 1.6.2016 הגיע שני העותרים לפגישה בלשכת הקשר "נתיב" לשם המשך בירור מעמדם ובמסגרת פגישה זו הציגו מסמכים לתמיכה בבקשתם. במסגרת בחינת הבקשה התעוררו חשדות בדבר מהימנות המסמכים. משכך, המסמכים הועברו בהסכמת העותר לבדיקת משטרת ישראל. לאחר בדיקת המסמכים על ידי המחלקה לזיהוי פלילי נמצא כי המסמכים זויפו
 
ביום 2.3.2017 הגישו העותרים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עת"מ5065-03-17 בבקשה שיורה למשרד הפנים להעניק להם אזרחות. העתירה נדחתה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ובית המשפט המליץ לעותרים לפנות למשרד הפנים בשנית
 
ואכן, ביום 30.7.2017 הוגשה בקשה נוספת מטעם העותרים למתן מעמד מכוח חוק השבות. באותו יום השיבה לבקשה גב' ציונה ששון, מרכזת מעמד ומרשם במשיבה 2, וציינה כי המסמכים שהגישו העותרים לצורך הוכחת זכאותם נמצאו מזויפים ועל כן בקשתם מסורבת. עוד צוין במסגרת המענה כי על העותרים לצאת מישראל בתוך 14 ימים
 
עו"ד נועם קוריס
ביום 13.8.2017 הוגש על ידי בא-כח העותרים ערר על ההחלטה מיום 30.7.2017, בטענה כי המסמכים שהציגו העותרים לתמיכה בבקשה מספיקים לצורך מתן מעמד. בחלוף כחודשיים, ביום 28.10.2017, הוגשה העתירה שלפנינו. במסגרת העתירה טוענים העותרים כי המשיבים הפרו את חובתם כרשות מינהלית לפעול במהירות הראויה ולהשיב לפניותיהם תוך זמן סביר, בכך שלא קיבלו החלטה בערר עד למועד הגשת העתירה. כן נטען, בשולי הדברים, כי המשיבים הפרו את חובת ההגינות המוטלת על הרשות המינהלית.
 
בתגובתם טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותרים, אשר עתרו למתן סעד כאשר ביסוד טענתם מצויים מסמכים מזויפים. עילת דחיה נוספת לה טענו המשיבים היא היעדר פירוט כלל התשתית הרלוונטית לעתירה, נוכח העובדה כי עוד ביום 24.10.2018, ארבעה ימים לפני הגשת העתירה, ניתנה החלטה בעניין הערר שהגישו העותרים וההחלטה האמורה נשלחה בדואר רשום לבא-כח העותרים. אולם, בעתירה לא צוין כי ניתן מענה זה מכבר. עוד נטען, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר כל עילה להתערבות בהחלטת המשיבים בעניינם של העותרים.
 
לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים על נספחיהן, הגיע בג"צ לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
העתירה כוונה ברובה כנגד חוסר המענה של המשיב לערר שהגישו העותרים. ברם, מספר ימים לפני הגשת העתירה ניתן מענה הדוחה את הערר, כאמור. אף אם נניח כי העותרים לא היו מודעים למענה במועד הגשת העתירה, טענות העותרים הפכו לתיאורטיות משעה שניתן מענה לערר ורק מטעם זה ניתן לדחות את העתירה (ראו למשל: בג"ץ 6232/17 סוסלוב נ' משרד הפנים(30.10.2017)). למעלה מכך, טענות העותרים התמקדו בטענה כי חוסר המענה מצד המשיבים עולה כדי שיהוי במתן ההחלטה. אולם לא כך הם פני הדברים. הערר הוגש כאמור ביום 13.8.2017 והמענה ניתן ביום 24.10.2017, כחודשיים בלבד ממועד הגשת הערר. פשיטא, כי בנסיבות העניין השיבו המשיבים לערר במהירות הראויה ולא ניתן לומר כי חל שיהוי כלשהו בהחלטתם, לא כל שכן שיהוי בלתי סביר.
 
למעלה מן הצורך, גם באשר לסעד אותו דרשו העותרים – מתן מעמד מכוח חוק השבות – לא מצאנו כל עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים לדחות את בקשת העותרים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות. כידוע, הנטל הראשוני להבאת ראיות מינהליות להוכחת זכאות לאזרחות מכוח שבות רובץ על כתפי מבקש המעמד בישראל מכוח חוק השבות (ראו: בג"ץ 2185/05סורינה נ' משרד הפנים (2.2.2010)). ראיות מינהליות הן ראיות שאדם סביר – או רשות מינהליתסבירה – היו מסתמכים עליהן ורואים בהן כבעלות ערך הוכחתי ראוי ומספיק בנסיבות העניין (ראו: בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 690, 715 (1998); בג"ץ 4688/98משטיגינה נ' שר הפנים (15.12.1999)). ובהקשר הספציפי, לצורך הרמת הנטל הראשוני נדרשות ראיות מסוג אלה שמקבל משרד הפנים "כמספיקות להוכחת הזכאות הנטענת", כדוגמת תעודות ציבוריות למיניהן, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין או העתק נאמן ממסמך מקורי (בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 919, 928 (2003)).
 
ברם, בענייננו, המסמכים עליהם מבקשים העותרים להסתמך לצורך הוכחת זכאותם נמצאו כמזויפים על ידי הגורמים המומחים במשטרת ישראל (מש/3). גב' לאה גוז, מומחית מז"פ במשטרת ישראל, ציינה בחוות דעתה כי, בין השאר, נמצאו על גבי תעודות הלידה שהגישו העותרים שינויים ומחיקות בסעיף הלאום. בנסיבות אלה, לא הרימו העותרים את הנטל הראשוני להוכחת זכאותם. על כן, אין כל עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים לדחות את בקשת העותרים למתן מעמד.
 
מכל הטעמים האמורים, העתירה נדחתה. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח
 
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.
עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
 
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
 
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק


יום שני, 24 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס - על תשלומים ומוסר

נועם קוריס ושות' מייצגים את אורלי וגיא בתביעה מול ארקדי גאידמק

מוסר השילומים



אורלי וילנאי וגיא מרוז (צילום: ניר לנדאו)

אורלי וילנאי וגיא מרוז תובעים תשלום של 236 אלף שקל עבור שלושה חודשי עבודה מהחברה שהפעילה את רדיו 99fm בבעלות ארקדי גאידמק

אורלי וילנאי וגיא מרוז הגישו היום (חמישי) תביעה נגד חברת כ.א.ן של ארקדי גאידמק המצויה בהליכי פירוק, בגין הפרת חוזה ואי תשלום שכר. בתביעה שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין נועם קוריס לבית המשפט המחוזי בירושלים, דורשים וילנאי ומרוז תשלום עבור החודשים ספטמבר-נובמבר 2008 העומד על כ-236 אלף שקל. הבקשה מצטרפת להליך פירוק קבוצת כ.א.ן של גאידמק שהפעילה את רדיו 99fm עד ספטמבר 2008.

וילנאי ומרוז הצטרפו לרדיו 99 בנובמבר 2007 יחד עם עיתונאים רבים שהצטרפו לתחנה ובהם עמנואל רוזן, גל גבאי ולינוי בר גפן. בקיץ 2008 עם תחילת המעורבות של גאידמק בפוליטיקה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות קבעה הרשות השנייה כי עליו למכור את מניותיו בתחנה. לאחר עזיבתו את התחנה לא פרע גאידמק את חובותיו ובהם תשלומים לעובדים וספקים ובנובמבר 2008 הגיש העיתונאי עמנואל רוזן יחד עם עובדים נוספים בתחנה בקשה לפירוק החברה שעדיין נידונה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
 
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004

יום שבת, 22 בדצמבר 2018

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה


גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, עו"ד רמי מרמלשטיין (להלן: העותרלהורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: ביטוח לאומי), להמשיך ולשלם את גמלת הנכות ששולמה לו עד יום 22.12.2017. עוד מבקש העותר, כי המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי)והמשיב 2, בית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי) ינמקו מדוע לא ימשיך העותר לקבל את גמלת הנכות מהביטוח הלאומי.  

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

אלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענייננו: החל מיום 1.5.2016, היה העותר זכאי לקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי, בשל תאונת עבודה. בשלב מסוים התעוררו בביטוח הלאומי חשדות באשר לנסיבות קרות התאונה, והעותר זומן לחקירה. ביום 28.12.2017 נשלחה הודעה למענו של העותר, ובמסגרתה צוין כי גמלת הנכות – תופסק, וכי הוא נדרש להשיב את הכספים ששולמו לו עד כה. בעקבות האמור, הגיש העותר ביום 7.1.2018 נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה בבית הדין האזורי, בגדרה ביקש להורות לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה, ולהחזיר את גמלתו. במקביל הגיש העותר ביום 10.1.2018 בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחדל מהליכי הגבייה שנפתחו נגדו לצורך השבת כספי הגמלה ששולמו לו. בהחלטה מיום 8.2.2018, דחה בית הדין האזורי את הבקשה: "לא הובא בפניי טעם שיצדיק מתן החלטה על עכוב הליכי גבייה, ודאי לא הוכחה יכולת פרעון עתידית של התובע 'העדיפה' על זו של הנתבע".


החלטת בית הדין האזורי לא הניחה את דעתו של העותר, וביום 8.3.2018 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. דיון בבקשה התקיים ביום 24.5.2018, ובמהלכו הסכימו ביניהם הצדדים, כי בשלב זה הביטוח לאומי לא יגבה מהעותר תשלומים נוספים מעבר לאלו שכבר נגבו.

בדיון שהתקיים ביום 14.10.2018 לפני בית הדין האזורי, הוחלט כי התיק יועבר למותב אחר לצורך שמיעת הראיות. עוד נקבע, כי מנהל הלשכה המשפטית של הביטוח לאומי בתל אביב, יזמן את ב"כ העותר לפגישה במטרה לנסות ולהגיע לפתרון שיאפשר את מיצוי זכויות העותר עד להכרעה בתובענה גופה. הצדדים לא הצליחו לתאם ביניהם פגישה, וביום 24.10.2018 פנה ב"כ העותר לבית הדין האזורי בבקשה שיתערב בתיאום הפגישה, כשלדבריו, "הנושא העיקרי אשר עמד על הפרק [..] היה השבת קצבת הנכות עד להכרעה בעניינו". בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 29.10.2018 נקבע כדלקמן: "משבאה הבקשה התשובה והתגובה בפניי- כמדומה, אין לי אלא להצר כי נמצא לפרקליטים הנכבדים 'להתקוטט' על גבי פנייה לביה"ד- תחת פתרון פשוט ראוי ובסיסי – באופן ישיר!! כך או כך- יודיע עו"ד אמון לעו"ד אפרים- בכתב- 3 מועדים לפגישה עם שובו- וזו תבחר מועד נוח לה- ויקיימו הפגישה. מעבר לכך- איני מוצאת עוד להדרש להליך!!".

על החלטה זו הגיש העותר ביום 4.11.2018 בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחזור לשלם לו את גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש. בית הדין הארצי דחה את הבקשה, שכן "הבקשה הנוכחית מקדימה את זמנה. עיון בהחלטה מיום 29.10.18 ובהשתלשלות העניינים בתיק בית הדין האזורי, מעלה כי ההליך לא בא אל סיומו וכי תביעת המבקש טרם הוכרעה, שכן דיון הוכחות נקבע ליום 7.5.19 ויתר ההוראות שניתנו בהחלטת בית הדין מיום 14.10.18, בתום קדם המשפט, עומדות בעינן" (ההדגשות במקור, נ' ס').    

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טען העותר, כי מטעמי צדק ראוי היה לבתי הדין לעבודה להורות על שמירת המצב הקיים, ועל המשך תשלום גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בעתירה ובנספחיה ושקל את נימוקיה, בא ההרכב שדן בעתירה לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. העותר הגיש את בקשתו לסעד זמני, וזו נבחנה ונדחתה – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. משנדחו בקשותיו, הגיש את העתירה שלפנינו. כידוע, "בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות  למעט במקרים חריגים" (בג"ץ 3486/15 נטליה זברוב נ' המשרד לקליטת עליה, פסקה 2 (22.11.2015)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלו, ואין עילה אפוא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף; וכך הורה בית המשפט העליון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שבת, 1 בדצמבר 2018

ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים


ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

הערר הנו על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 6.11.2018 במ"ת 27654-08-18, המורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 27674-08-18.

עיקרי כתב האישום: ביום 13.8.2018 הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של ייבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וזיוף בנסיבות מחמירות. זאת, לפי סעיפים 13, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-(1973) וסעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי הנטען בכתב האישום ייבא העורר מגרמניה, בסיועו של אלי תורג'מן (להלן: אלי), 8,439 כדורי MDMA שהוחבאו במתקן חשמלי שנשלח בדואר. אלי פנה לנהג המונית לירן מועזיז (להלן: לירן) והציע לו 4,000 ₪ בתמורה לכך שלירן ייסע לפיצוצייה בשדרות שבבעלות אלי, ייקח ממנו ייפוי כוח (אותו זייפו העורר ואלי), ויאסוף את חבילת הכדורים מנקודת האיסוף של דואר ישראל בדימונה. ביום 12.1.2018 אסף לירן את החבילה כאמור והעבירה לאלי. בסמוך לאחר מכן נעצרו לירן ואלי, וברשותו של אלי נתפסו 8,363 כדורי MDMA. העורר, שנודע לו על המעצרים, לא שב לביתו. המשטרה חיפשה אחריו במשך כשבעה חודשים, והעורר נעצר לבסוף ביום 4.8.2018.

החלטות בית משפט קמא מיום 6.9.2018 ו-6.11.2018: בהחלטתו מיום 6.9.2018 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד העורר. נקבע כי המועד הנכון לבירור טענות העורר נגד מהימנות דבריהם של אלי ולירן הוא בהליך העיקרי – מה גם שלא נמצאו "סתירות בולטות" בגרסתו של אלי, כטענת העורר. בית המשפט הוסיף כי גם העובדה שלירן שינה את גרסתו בשלב מסוים, לא הפריכה בצורה מהותית את הודעתו, וכך גם העובדה שלא נערך עימות בין העורר לבין לירן ואלי. עוד נקבע שגרסתו של העורר בנוגע לקשר עם אלי ובנוגע להיעלמותו, לא עלתה בקנה אחד עם הראיות שבחומר החקירה.

ביום 6.9.2018 התקיים דיון משלים בנוגע לחלופות מעצר. בהמשך להוראת בית המשפט, התקבל ביום 24.10.2018 תסקיר של שירות המבחן שהתרשם שקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד העורר. אמנם נבחנה חלופת מעצר בדמות מעצר בית, בביתו של חבר משפחת העורר במושב יכיני, אך לבסוף הומלץ שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר. זאת, בין השאר, מחשש שהמפקחים שנבחנו לא יוכלו להציב לעורר גבולות; מחשש בנוגע ליכולת העורר לשהות בחלופה לאורך זמן; ובהתחשב בעובדה שהחלופה שנבחנה קרובה גיאוגרפית למקום ביצוע העבירות.

ביום 25.10.2018 התקיים דיון נוסף, במסגרתו ביקש עורר לשחררו לחלופת המעצר שנבחנה. בהחלטתו מיום 6.11.2018 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו, ודחה את האפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני מכיוון שלא הובאו טעמים מיוחדים שיתמכו בכך. עוד דחה בית המשפט את בקשת העורר להביא בפני בית המשפט את המפקחים שראיין שירות המבחן. בית המשפט ציין כי "הבעייתיות טמונה בעיקר בנתוניו" של העורר, ולא בטיב החלופה שהוצעה.

על כך נסב הערר שלפנינו.

העורר חזר בפירוט רב על טענותיו נגד גרסתו של אלי, וציין כי למעט עדות זו אין לרשות התביעה ראיות נוספות. לגישת העורר, היה על התביעה והמשטרה לחקור את אלי ולירן על גרסתו של העורר. העורר מיקד טענותיו בעימות שנערך בין אלי ולירן, ביום 14.1.2018, ממנו ביקש להסיק כי אלי ביקש מלירן שיפיל את האשמה על העורר. עוד נטען כי האינטרס של אלי להפליל את העורר הוא כיוון חקירה שלא נבדק דיו ולפיו, בהסתמך על עדותה של אשתו של אלי, הלה עזב את ביתו בשל חשד לקשר בינה לבין העורר. עוד הדגיש העורר את החלקים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן, וטען שההמלצה שלא לשחררו לחלופה היא "התנגדות עקרונית" שלא נומקה כדבעי.
  
בית המשפט לא מצא ממש בטענות העורר במישור של ראיות לכאורה ולא ראיתי כל חולשה בעוצמת הראיות, והחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה היא בבחינת דבר דבור על אופניו. טענות הנוגעות למהימנותו של אלי, מקומם בהליך העיקרי. ועיקרו של דבר, עדותו של אלי נתמכת ומחוזקת בשורה של ראיות אובייקטיביות כגון:

  (-)     סרטוני מצלמת אבטחה מהקיוסק של אלי, בהם נראים העורר ואלי כותבים יחד. בסרטון מיום 4.1.2018 אף ניתן לראות כי על צג הטלפון הסלולרי של העורר מופיע צילום של תעודת זהות.

  (-)     מחקרי תקשורת על הקשר בין העורר לאלי בימים לפני מעצרו של אלי וביום מעצרו. הפלא ופלא – בדקה בה אלי נעצר על ידי השוטרים, הוא מתקשר לעורר. הפלא ופלא – מני אז, העורר הפסיק להשתמש בטלפון שלו.

 (-)     למותר לציין כי הסרטונים ומחקרי התקשורת לא מתיישבים, בלשון המעטה, עם הטענה לנתק בין אלי לבין העורר.

למקרא תשובותיו של העורר בחקירתו, תמהתי על הטענה כי צריך היה לעמת את אלי ואת לירן עם "גרסתו" של העורר, שאינה גרסה אלא אוסף של תשובות מתחמקות, סתמיות וחלקן מהוות עלבון לשכל הישר (כמו התשובות לגבי הטלפונים שלו).

עד כאן במישור הראיות לכאורה ועוצמת הראיות. לא למותר לציין כי לירן ואלי הורשעו על פי הודאתם, ודינו של אלי כבר נגזר לשלוש שנות מאסר.

אשר לעילת המעצר בית המשפט העליון לא ראה להכביר במילים, באשר ענייננו בהברחה מתוכננת של כמות גדולה של סמים.

לעורר עבר פלילי, לרבות שתי הרשעות בתחום הסמים, אחת מהן שלא לצריכה עצמית, בגינה נדון למאסר בפועל של שבעה חודשים. מעבר לתסקיר השלילי לגבי העורר, הרי שהיעלמותו למשך כשבעה חודשים, כאשר גם בחקירתו נמנע מליתן תשובה היכן שהה כל אותה תקופה, מצביעה על כך שחלופה לא תסכון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 8 בנובמבר 2018

בג"ץ דחה עתירת רגבים לביצוע צווי הריסה


בג"ץ דחה עתירת רגבים לביצוע צווי הריסה
העתירה הוגשה על ידי רגבים ועל ידי החברה המרכזית לפיתוח השומרון והמשיבים שצויינו בעתירה הם שר הביטחון, מפקד פיקוד מרכז וראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרים לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה נגד בנייתם של מספר מבנים תוך פלישה לאדמות מדינה.

העותרים מבקשים כי יוצאו וייאכפו צווי הריסה למבנים בתוך זמן קצוב.

המשיבים מצדם מבהירים כי הבינוי מוכר ליחידת הפיקוח ואף הוצאו בעניינו צווים סופיים להפסקת עבודה ולהריסה. לאחר הוצאת צווי ההריסה הגישו המחזיקים הצעת תכנית מפורטת. תהליכי קבלת ההחלטות בנושא זה במוסדות התכנון התמשכו ורק ביום 15.4.2018 נשלחה החלטת הוועדה למחזיקים שלפיה נדחתה התכנית.

המחזיקים הגישו עתירה נגד החלטת המשיבים שדחתה את התכנית המפורטת, והיא עדיין תלויה ועומדת (בג"ץ 3620/18; להלן: העתירה החדשה). למותר לציין שאיננו נוקטים כל עמדה לגבי ההליכים בעתירה זו.

המשיבים מציינים כי בכפוף לתוצאות העתירה החדשה, פעילויות פיקוח ואכיפה יינקטו לפי סדרי העדיפויות של הרשויות.

בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בעמדה זו של המשיבים נוכח ההלכה המבוססת בדבר הסייגים להתערבות בעיצוב סדרי העדיפויות לאכיפת החוק (בג"ץ 5665/11 כפר אדומים נ' שר הבטחון פסקה 16 (10.10.2012)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 22 באוקטובר 2018

נדחתה עתירה להעלאת בני הפלשמורה

נדחתה עתירה להעלאת בני הפלשמורה
פנייתו של כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר לא יכולה לשמש פנייה מקדימה
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בעתירה שנדונה בפני כבוד השופט ע' פוגלמן, כבוד השופטת ד' ברק- ארז וכבוד השופט ע' גרוקופף בבג"ץ  7173/18, ביקשו העותרים להורות למשיבים (ממשלת ישראל ומשרד הפנים) להעלות את בני ה"פלשמורה" שיש להם בני משפחה מדרגה ראשונה בישראל ושעונים על התנאים בהחלטה 716 של הממשלה ה-34 "הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר" (15.11.2015). כפי שהעותרים ציינו בעתירתם, הממשלה קיבלה לאחרונה החלטה חדשה בעניין העלאת בני ה"פלשמורה": החלטה 4178 של הממשלה ה-34 "המשך כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות עם הורים מבני קהילות גונדר ואדיס אבבה ותיקון החלטת ממשלה" (7.10.2018) (להלן: החלטה 4178).


ביום 14.10.2018 הורה בג"ץ לעותרים לפרט אם פנו פנייה מוקדמת למשיבים לפני הגשת העתירה. העותרים הפנו לפניות ציבוריות של יושב ראש הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, הנשיא (בדימ') מאיר שמגר, מיום 21.2.2016. דא עקא, הוועד הציבורי ויושב הראש שלו אינם נמנים עם העותרים. העותרים ציינו גם פניות פרטניות של חלקם (העותרים 2, 3, 4, 11 ו-12). חלק מהפניות נושנות. אף לא אחת מהן הוגשה לאחר שהתקבלה החלטה 4178. הטענה כי החלטה אחרונה זו "גורמת עוול קשה לחלק ניכר מעולי אתיופיה השוהים בישראל" היא סתמית וכוללנית, וברי כי לא מוצו ההליכים בעניינה. מטעם זה דין העתירות להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים (ראו למשל בג"ץ 3076/18 וולמר נ' רשות האוכלוסין וההגירה (22.4.2018); בג"ץ 5382/17 פלוני נ' משרד הפנים טבריה (25.12.2017)).

בית המשפט העליון דחה את העתירה מסיבה זו אך קבע שטענות הצדדים שמורות להם ככל שתהיה עילה לכך לאחר מיצוי הליכים כדין.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום חמישי, 27 בספטמבר 2018

רשימת החברות הבורסאיות בתל אביב 30.8.2018

(עו"ד נועם קוריס רשימת החברות הבורסאיות  (ס-ת


חברה לישראל
חג'ג' אירופה
חג'ג' נדלן
חד-אסף
חילן
חירון
חלל תקשורת
חממה סחר
חמת
חנן מור
חשמל
טאואר
טבע
טוגדר
טופ מערכות
טיב טעם
טכנופלס ונצ'ר
טלדור
טלסיס
טלרד נטוורקס
טמפו משקאות
טן-חברה לדלק
יו.איי.אר.סי
יואל
יוזר טרנד-ש
יונט קרדיט-ש
יוניברסל מוטורס
יוניטרוניקס
יעקובי קבוצה
יצוא
ירושלים
ירושלים הנפקות
ישפרו
ישראל קנדה
ישראמקו יהש
ישרוטל
ישרס
כהן פיתוח
כיטוב פארמה
כיל
כלכלית ירושלים
כלל ביוטכנו
כלל משקאות
כלל עסקי ביטוח
כללביט
כן פייט ביופרמה
כנפיים
כפרית
כרמית
לאומי
להב
לודזיה
לודן
לוזון נדל"ן
לוזון קבוצה
לוינסקי עופר
לוינשטין הנדסה
לוינשטין נכסים
ליבנטל
לידר השקעות
לייבפרסון
לייטסטון
לכיש
לסיכו
לפידות חלץ יהש
לפידות קפיטל
מבטח שמיר
מבני תעשיה
מגדל ביטוח
מגדל ביטוח הון
מגדל קרנות נאמנ
מגדלי ים תיכון
מגה אור
מגוריט
מג'יק
מדטכניקה
מדיגוס
מדיוי תראפ
מדיפאואר
מדיקל קומפרשן-ש
מדלי קפיטל
מהדרין
מובייל מקס-ש
מודיעין יהש
מויניאן לימיטד
מור השקעות
מזור רובוטיקה
מזרחי טפחות
מזרחי טפחות הנפ
מטומי
מטעי הדר
מטריקס
מידאס השקעות
מיחשוב ישיר קב
מיטב דש השקעות
מיטרוניקס
מיי סייז
מיקרומדיק
מיקרונט
מירלנד
מישורים
מכון חקר אנטרנט
מלונות הכשרה
מליבו אינווסט.
מליסרון
מלם תים
ממן
מן הגורן
מנדלסון תשתיות
מנורה מב הון
מנורה מב החזקות
מניבים ריט
מנרב
מנרב פרויקטים
מעברות
מצלאוי
מקסימה
מר
מרחביה אחזקות
מרכנתיל הנפקות
נאוויטס מימון
נאוויטס פטרו
נאוי
נאוסיטי
נבידאה
נובה
נובולוג
נובל אסטס
נורסטאר החזקות
נטו אחזקות
נטו מלינדה
ניו הוריזון
נייס
נייר חדרה
ניסן
נכסים ובנין
נמלי ישראל
נמקו ריאלטי
ננו דיימנשן
נפטא
נץ קבוצה
נקסט ג'ן-ש
נקסטקום
נתיבי הגז
נתנאל גרופ

ב.יאיר
בבילון
בונוס ביוגרופ
בוני תיכון
בזק
בי ג'י איי
בי קומיונקיישנס
ביג
ביו ויו
ביוטיים
ביולייט
ביוליין אר אקס
ביומדיקו-ש
ביונד טיים(ש)
ביטוח ישיר
בינלאומי
בינלאומי הנפקות
בירמן
בית הזהב
בית שמש
בלוקצ'יין כריה
בראק אן וי
ברוקלנד
בריינסוויי
בריל
ברימאג דיגיטל
ברם תעשיות
ברן
ברנד
ברנמילר
בתי זיקוק
גאון אחזקות-ש
גאון קבוצה
גב ים
גבאי התחדש. עיר
גבאי מניבים
גבעות יהש
גו.די.אם(ש)
גולד
גוליבר-ש
גולן פלסטיק
גולף
גזית גלוב
ג'י.אפ.איי
ג'י.אף.סי גרין
ג'י.פי. גלובל
גילת
גירון פיתוח
גלוב אקספ יהש
גלובל כנפיים
גלוברנדס גרופ
גלילאו טק
גן שמואל
גניגר
ג'רוסלם השק(ש)
דה זראסאי גרופ
דה לסר
דולומיט אחז'-ש
דוניץ
דור אלון
דורסל
די פארם
די.אן.איי ביומד
דיסקונט
דיסקונט השקעות
דיסקונט מנפיקים
דירקט קפיטל-ש
דלק אנרגיה
דלק קבוצה
דלק קידוחים יהש
דלק רכב
דלק תמלוגים
דלשה קפיטל
דלתא
דמרי
דן מלונות
דנאל כא
דקסיה ישראל
דקסיה ישראל הנפ
דרבן
הדסית ביו
הוט
הולמס פלייס
הון אחזקות-ש
הזדמנות ישראלית
הכשרה אלפא
הכשרה חב לביטוח
הכשרת הישוב
הלמן אלדובי גמל
הלמן אלדובי השק
המלט
המשביר 365
הפניקס
הפניקס גיוסי הו
הראל הנפקות
הראל השקעות
הראל מטבעות
הראל סל
הראל קרנות מדד
הרודיום השק
הרץ פרופרטיס
וו.סי.ג'י
וואיטסטון
וואן טכנולוגיות
ווטרסטון
וויטסמוק
וויי-בוקס
וונטייז
וורטון פרופרטיז
ויז'ן סיגמא
ויטלה קפיטל-ש
וילאר
וילי פוד
ויקטורי
ויתניה
זנלכל